#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי אסור לעשות מלאכה בערב שבת?	"איתא בגמ&#x27; דאסור ממנחה ולמעלה, והמהר&quot;ם מרוטנבארג והטור פי&#x27; ממנחה גדולה שהוא שש שעות ומחצה, אבל רש&quot;י (לפי גירסת הרא&quot;ם וכן בפנינו) פי&#x27; ממנחה קטנה שהוא תשע שעות ומחצה, אבל רש&quot;י (לגירסת הב&quot;י) פי&#x27; תשע שעות ופי&#x27; הב&quot;י דרש&quot;י ס&quot;ל דכי היכי דבערב פסח אסור במלאכה חצי שעה קודם מנחה [גדולה] ה&quot;ה בערב שבת אסור מחצי שעה קודם מנחה [קטנה]. והשו&quot;ע הביא שתי דעות דיש מפרשים ממנחה גדולה ויש מפרשים ממנחה קטנה, והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הקשה על המ&quot;ד ממנחה גדולה דהרי איתא בגמ&#x27; (שבת ל&quot;ה ע&quot;ב) דתקיעה שניה היתה להבטיל העיר וחנויותיה [וכפשוטו קאי על ביטול מלאכה וכמו שפי&#x27; רש&quot;י שם (נתיב חיים), אע&quot;פ שיכול לדחות כמ&quot;ש הפמ&quot;ג בדעת הטור דהיינו לפרקמטיא לבד ומש&quot;ה מותר אחר מנחה גדולה] וזה בודאי היתה אחר מנחה גדולה ולכן פסק המג&quot;א כמ&quot;ד ממנחה קטנה והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) דהסומך על המקילין לא הפסיד"	סימן רנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש למי שעושה מלאכה אחר זמן מנחה?	"איתא בגמ&#x27; (פסחים נ&#x27; ע&quot;ב) דאינו רואה סימן ברכה, ופי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מאותה מלאכה, ופי&#x27; המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דאף שירויח במקום זה יפסיד במקום אחר, וכפשוטו יש בזה גם איסור אבל ליכא שמתא ומכת מרדות, וכ&quot;כ הרמב&quot;ם והאו&quot;ז והר&quot;ן, אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דאפי&#x27; איסורא ליכא אלא דהוא אינו רואה סימן ברכה, ונוהגין לסמוך על הט&quot;ז לגבי סגירת החנויות (ביה&quot;ל ד&quot;ה העושה) [ובכל אופן שיש לו היתר לעבוד אינו מפסיד הברכה (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, גר&quot;ז סעי&#x27; א&#x27;, פסק&quot;ת אות א&#x27;)] "	סימן רנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרקמטיא?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דזה מותר אפי&#x27; לאחר זמן מנחה, והביא ראיה מבני בישן (פסחים נ&#x27; ע&quot;ב) דהיו רוצין לילך מצור לצידון בערב שבת מחמת השוק ופי&#x27; המחה&quot;ש דהשיעור מהלך היה רוב היום ונמצא שהיו עוסקים בפרקמטיא אחר זמן המנחה [ומשמע אפי&#x27; אחר זמן מנחה קטנה], ועוד הביא ראיה מתקיעה שניה דהיתה לבטל העיר וחנויותיה ופי&#x27; הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דלכו&quot;ע התקיעה ראשונה היתה מזמן מנחה גדולה והשניה היתה מזמן מנחה קטנה, וא&quot;כ לפי המהר&quot;ם והטור ראינו דפרקמטיא קל משאר מלאכה, אבל לפי רש&quot;י דס&quot;ל דהאיסור מלאכה מתחיל מזמן מנחה קטנה ליכא ראיה דפרקמטיא קל משאר מלאכה, ועל זה הוסיף המחה&quot;ש דאפי&#x27; לרש&quot;י איכא ראיה דדוקא בפרהסיא אסור ולא בצינעא [ואע&quot;פ שממ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) משמע שיכול להקל לפתוח החנות אפי&#x27; אחר מנחה קטנה, מ&quot;מ מציין למש&quot;כ בביה&quot;ל והתם מבואר דטוב לסגור החנויות ממנחה קטנה, והמקילין סומכין על הט&quot;ז דס&quot;ל דאינו איסור {ויש לפרש דכוונת המ&quot;ב הוא דמי שרוצה להקל לפתוח החנויות יכול להקל אפי&#x27; אחר מנחה קטנה דאינו מבואר בגמ&#x27; דתקיעה שניה היתה בזמן מנחה קטנה אלא שהיה איזה זמן לפני הדלקת נרות וכמ&quot;ש השעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;), וממילא בצירוף הט&quot;ז נוהגין להקל לפתוח החנות אחר מנחה קטנה}], והנתיב חיים הביא עוד ראיה דפרקמטיא מותר מגמ&#x27; ב&quot;מ (ע&quot;ה ע&quot;ב) דרב אשי רצה לקנות שדה בפניא דמעלי שבתא, ודחה הביה&quot;ל (שם) דליכא ראיה לפי המחה&quot;ש דפרקמטיא שבצינעא מותר {דהנתיב חיים רצה להביא ראיה דכל פרקמטיא מותר בערב שבת}, ועוד יש לדחות ע&quot;פ האו&quot;ז דס&quot;ל דמלאכה דרך עראי מותר."	סימן רנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי למי שעובד בשבת לפסוק ממלאכתו?	"מבואר בגמ&#x27; דמתקיעה ראשונה צריך ליכנס מן השדה, והיינו ממנחה גדולה [בין למהר&quot;ם בין לרש&quot;י], אמנם הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) מלמד זכות על מנהג העולם להקל בזה כיון שיש להם אנשי ביתו שמכינים צרכי שבת בעבורם דומיא דמקום שיש חברא קדישא שכל העיר אינם אסורים במלאכה כשמת בעיר, ומ&quot;מ מסיים הביה&quot;ל דכל יראי שמים יפסוק לכל הפחות מזמן מנחה קטנה [אלא אם הוא דבר האבוד דאינו חמור טפי מחוה&quot;מ], ויש מחמירים אפי&#x27; כשעובדים בביתם לפסוק ממנחה קטנה."	סימן רנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפועל הנשכר אצל בעה&quot;ב?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא משו&quot;ע חו&quot;מ (סי&#x27; של&quot;א) בשם הירושלמי דפועל צריך לעבוד עד סמוך לשקיעת החמה, והקשה מהא דאמרינן דמתקיעה ראשונה נכנסו אותן שבשדות, ותי&#x27; המג&quot;א דהירושלמי מיירי מדינא אבל לאחר התקנה צריך לשבות מתקיעה ראשונה ולנכות משכרו, והתוספת שבת תי&#x27; דהירושלמי מיירי כשעושה מלאכת אחרים והגמ&#x27; בשבת מיירי כשעושה מלאכת עצמו, ונראה להשעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) תירוצו של התוספת שבת, ומוסיף דזהו רק בדיעבד אבל לכתחילה הפועל צריך להתנות שלא לעבוד אלא עד זמן מנחה קטנה {וכמ&quot;ש בביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) דכיון דאנשי בית מכינים צרכי שבת סגי לפסוק ממנחה קטנה}, ופשוט דאם יש מנהג המקום לפסוק מקודם א&quot;צ להתנות (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן רנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במלאכת עראי?	"כתב הרמ&quot;א בשם האו&quot;ז דמותר לעשות מלאכה בעלמא שהיא לשעה ואינו קובע עצמו עליה, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) שמותר אפי&#x27; בשכר [והא&quot;ר (ס&quot;ק ה&#x27;) כתב דכן משמע מדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;), והקרבן שבת (ס&quot;ק ג&#x27;) מתמיה עליו היכן משמע כן (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; ל&quot;א) {ונראה דהדרכ&quot;מ קאי על מש&quot;כ הב&quot;י דיכול לעבוד לחבירו אם הוא צרכי שבת וגם אינו נוטל שכר, ועל זה כתב הדרכ&quot;מ דהיינו מלאכת קבע אבל בעראי מותר, ומשמע אפי&#x27; כשהוא נוטל שכר או אינו מצרכי שבת}]"	סימן רנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב אגרת שלומים בערב שבת? למה?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) מסתפק בזה, ומסיק דמותר דלא עדיף מחוה&quot;מ דשרי [והתם מבואר טעם ההיתר לפי המחבר הוא מפני שאינו מדקדק בהכתיבה כ&quot;כ והוי מעשה הדיוט וגם הוא לצורך המועד], וברמ&quot;א משמע דטעם ההיתר הוא מפני שהוא דרך עראי, ותמה עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה אגרת) א&quot;כ הו&quot;ל למכתב חידוש טפי דאפי&#x27; שריית דיו וכדומה דאסור לכו&quot;ע בחוה&quot;מ כשאינו לצורך המועד אפ&quot;ה מותר בערב שבת מפני שהוא מלאכת עראי {ולולי דמסתפינא אמינא דיש כאן ט&quot;ס בהרמ&quot;א וצ&quot;ל &quot;וכן&quot; במקום &quot;ולכן&quot; ואינו המשך מטעם האו&quot;ז אלא טעם ההיתר הוא כמ&quot;ש בדרכ&quot;מ דלא עדיף מחוה&quot;מ והוי מעשה הדיוט לצורך שבת קצת, ולפי&quot;ז סרה תמיהת הביה&quot;ל [וכעין זה מצאתי בביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ז סעי&#x27; א&#x27; ד&quot;ה וכן) דרצה להגיע &quot;ולכן&quot; במקום &quot;וכן&quot;]}"	סימן רנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן בגדים אחר מנחה קטנה?	"אע&quot;פ שהוא מלאכה קבוע, מותר כשהוא לצורך שבת וגם בחנם [או בגדי עצמו], ולפי הגר&quot;א אינו מותר אלא אם הוא מלאכת הדיוט ולא מלאכת אומן אבל שאר האחרונים ס&quot;ל דאפי&#x27; מלאכת אומן מותר (ביה&quot;ל ד&quot;ה לתקן) {ומבואר דפליגי אם ערב שבת קיל טפי מערב פסח, דהמג&quot;א ושאר אחרונים ס&quot;ל דקיל טפי ולפיכך מותר במעשה אומן, והגר&quot;א ס&quot;ל דאינו קיל טפי}"	סימן רנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לו לקבל שכר על תיקון בגדים?	"1) כשהוא עני ואין לו מה יאכל או לעונג שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [או אפי&#x27; כדי לשלם לפועל אחר שכרו לצרכי שבת (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;),{ונראה דמותר לעבוד אפי&#x27; בשביל עני אחר כדי שיהיה לו צרכי שבת ורק אורחא דמילתא נקט דבדרך כלל לא יעשה הכי אלא כשהוא מחויב לשלם לו תשלומין, ודלא כמ&quot;ב עו&quot;ה}], ומ&quot;מ מבואר בהל&#x27; חוה&quot;מ (מ&quot;ב סי&#x27; תקמ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) דעדיף לעבוד בצינעא דאין הכל יודעים שהוא עני (מ&quot;ב דרשו) {ואפשר דבערב שבת לא החמירו כ&quot;כ}&lt;br&gt;2) דבר האבד [כגון שינכה לו משכרו אם אינו גומרו קודם שבת א&quot;נ מכאן ולהבא לא יתן לו בגדיו לתקן]&lt;br&gt;3) כשהתחיל בהיתר וכדעת הר&quot;י (מובא ברא&quot;ש בפסחים) [ואע&quot;פ שלא קיי&quot;ל כהר&quot;י, היינו בערב פסח אבל בערב שבת דקילא טפי יש להקל בשעת הדחק (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואינו)]&lt;br&gt;וכל היתרים אלו הוו לימודי זכות אבל ירא ה&#x27; יזרז עצמו שלא לבא למדה זו (ביה&quot;ל שם, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן רנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסופר?	"כיון שהוא מצוה הוי כמו לצורך שבת ומותר לכתוב לעצמו או לחבירו בחנם, ואם חבירו צריך עתה המזוזה או תפילין מותר לכתוב לו אפי&#x27; בשכר [וצ&quot;ב מאי שנא מתיקון בגדים דאינו מותר בשכר אפי&#x27; לצורך שבת, וצ&quot;ל דהוי כמו מצוה עוברת והקילו בזה יותר (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; נ&quot;ד) וצ&quot;ע, ושמעתי עצה מר&quot;ג מלצר שליט&quot;א דבדרך כלל אינם כותבין כל הפרשה סמוך לשבת ,וממילא יתנה עמו שהוא משלם רק בעבור מה שהיה כתוב קודם לכן]"	סימן רנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן תספורת 1) לישראל 2) לגוי, בערב שבת לאחר מנחה קטנה?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) מקיל אפי&#x27; במעשה אומן כיון שהוא לצורך שבת [ובזה קיל ערב שבת יותר מערב פסח], ואפי&#x27; אם הוא נוטל שכר [דלא דמי לתיקון בגדים דהכא ניכר שהוא לצורך שבת], אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) מחמיר כמו שמחמירין בערב פסח (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומסתפרין), והמ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) מקיל כהמג&quot;א 2) אם הוא מעשה הדיוט מצדד המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דמותר אע&quot;פ שאינו לצורך שבת [דערב שבת קיל מערב פסח], אבל בסוף מסיק דהוא מלאכת אומן ואסור, וכן החמיר השעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) דאפי&#x27; אי אמרת דהוא מעשה הדיוט הרי הגר&quot;א מחמיר אפי&#x27; בזה כיון דאינו לצורך שבת"	סימן רנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה חומרת האריז&quot;ל לגבי תספורת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דהאריז&quot;ל לא היה מסתפר בערב שבת אחר מנחה, וביארו האחרונים דהיינו אם לא התפלל מנחה והגיע זמן מנחה לא היה מסתפר כדמבואר לעיל (סי&#x27; קל&quot;ב) ואע&quot;פ שהיה לצורך שבת, ומ&quot;מ העולם נוהגין להקל בזה שסומכין על הקריאת שמש (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) (וע&quot;ע בשעה&quot;צ לקמן סי&#x27; תקל&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), ומ&quot;מ כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ד&#x27;) שיש מצוה להסתפר בבקר בערב שבת כדמשמע בנזיר (ה&#x27; ע&quot;א)"	סימן רנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך למעט מלימודו בערב שבת?	"כן (רמ&quot;א) [ומה שהביא מקורו מירושלמי צ&quot;ע דמבואר דהירושלמי מיירי בט&#x27; באב שחל בשבת (שו&quot;ת שואל ומשיב תנינא ח&quot;ג סי&#x27; ק&quot;ז), ומ&quot;מ יש לנו מקור מבבלי בהאמוראים שבטלו מלימודם להכין לשבת (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש)], אבל אם יש לו משרת או כבר הכין מיום ה&#x27; א&quot;צ למעט [אע&quot;פ שמבואר לעיל סי&#x27; ר&quot;נ דעדיף להכין בערב שבת כדי שיהא ניכר טפי], ומ&quot;מ צריך לעשות איזה דבר לכבוד שבת (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {ומשמע דא&quot;צ לעשות דבר אחד בהשכמה}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) כתב דהאידנא שבעלי מלאכות אין מבטלין ממלאכתן ק&quot;ו לימוד התורה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; ר&quot;נ"	סימן רנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדינים שנוגעים באיסור הקפת הראש?	"עי&#x27; בביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו) דמאריך בענין איסור הקפת הראש, והביא שיש סוברים דעובר אפי&#x27; במספרים כעין תער, וגם הביא שיש איסור אפי&#x27; על הניקף וממילא לא מהני ספר גוי, ואפי&#x27; במרחץ מותר להפסיק המספר דהוי כאפרושי מאיסור וכדמבואר בסי&#x27; פ&quot;ה, ע&quot;ש."	סימן רנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסיכום, מהו הלימודי זכות לעבוד אחר זמן מנחה קטנה?	"1) דוחק הפרנסה [דהיינו צריך המעות לצרכי שבת]&lt;br&gt;2) הוא פועל אצל בעה&quot;ב&lt;br&gt;3) התחיל בהיתר&lt;br&gt;4) הבני בית מכינים צרכי שבת&lt;br&gt;5) ניכר שהוא לצורך שבת&lt;br&gt;6) מלאכת עראי&lt;br&gt;(ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;, ועוד)"	סימן רנא סעיף ב		
